כשחושבים על הפיליפינים, מייד עולה בדעתנו תמונה של מי טורקיז, חופים, ואיים מרהיבים. כל זה נכון, אך הפיליפינים זהו ארכיפלג ענקי, ובחובו הרפתקאות ופלאים בנוסף לקסם החופים והים.
טרסות האורז בנאווי הן דוגמה מצוינת לכך; זהו פלא מעשה ידי אדם שאי אפשר לעמוד בפניו. המפורסמות ביותר הן בנאווי ובטאד, הן נמצאות בצפון האי לוזון, בנות יותר מ2,000 שנה, וגובהן מגיע ל-1,500 מטרים. הקסם שבהן שונה ועוצמתי, ולטייל בטרסות אלה, בין הערפילים, הנופים המרשימים והכפרים האותנטיים יחשפו אתכם לחוויה הזו מקרוב.
זהו טיול שמתאים להרפתקנים, שאינם חוששים מהליכה ומעריכים את הטבע, השקט וחיי הכפר הפשוטים. אם אתם מפונקים – אולי זה פחות בשבילכם..
בין הטרסות המרשימות, תוכלו להגיע גם אל מפלים נסתרים, מעיינות חמים, ועוד אטרקציות מעניינות באזור. כמובן שהכפרים המקומיים והלך הרוח הנינוח והמיושן שבהם, גם הם חוויה בפני עצמה.
הכירו את ההיסטוריה של האזור: טרסות אלה הן בנות יותר מ2,000 שנה, ונוצרו על ידי בני האיפוגאו שחיים כאן עד היום.
אלפי הטרסות נחצבו זו על גבי זו על גבי ההר, במשך שנים, בעזרת כלים פרימיטיביים כמו מקלות במבוק ומחרשות עץ. כך נהפך השטח ההררי לקרקע פורייה ומתוחכמת לגידול אורז, ממנו נהנים המקומיים עד היום.
בניית הטרסות היוותה ביטוי לחיבור בני האיפוגאו עם הטבע, להרמוניה ולכבוד שהם חשים כלפיו. למעלה מכך, הן מילאו מקום מרכזי בטקסים ובתרבות שלהם, וכל טרסה הייתה מאמץ של דורות שלמים, שטיפחו, אהבו ונעזרו בה.
כיום הטרסות הוכרו כאתר מורשת של אונסק”ו, ובפי רבים הן נקראות “הפלא השמיני של היקום”.
טרסות האורז המפורסמות ביותר הן בנאווי ובטאד, ולידן כפרים מקסימים שחיים ממש כמו לפני 2,000 שנה. באזורים אלה היו מוכנים להליכה רבה ברגל, שכן בהרים לא תמיד אפשרי להתנייד בעזרת כלי רכב. כך, לדוגמא, ילדי הכפרים מטפסים כל בוקר קילומטרים רבים בין הטרסות, כשילקוטים על גביהם כדי להגיע לבית הספר.
הזמן הטוב ביותר לבקר בטרסות האורז הוא בחודשים אפריל, מאי, אוקטובר ונובמבר, כששדות האורז צבועים בירוק. בשאר השנה הצבע הם בחום, ועדיין מרשימים מאד.
חודשי יולי ואוגוסט, שיא העונה הגשומה, פחות מומלצים, שכן אז יש אפשרות למפולות שמגבילות את הטרקים ואת הטיולים באיזור.
הדרך הפשוטה והמהירה ביותר להגיע לטרסות האורז היא בטיסה לבנאווי.
אפשרות נוספת היא להגיע באוטובוס ממנילה, שאמנם לוקח זמן רב יותר (8-10 שעות), אך מוזיל משמעותית את העלויות. מומלץ לקחת את האוטובוס בלילה, כשהנסיעה חלקה וזורמת.
כספומט – חשוב להצטייד בכסף מקומי ובמזומן מראש, שכן ייתכן ולא תמצאו כספומט בין הכפרים. גם אם כן, ייתכן והוא לא פעיל או שחסר בו כסף.
מסלולים – מומלץ להעזר במדריך מקומי, שמכיר את האזור היטב ויוכל לכוון אתכם בצורה הטובה ביותר. כמובן שאפשר גם לרכוש את כל הטיול כחבילה מסודרת, או להתנהל עם מדריכים פרטיים בצורה עצמאית יותר.
התניידות – באיזור הררי זה, אין כבישים בכל מקום ורוב ההתניידות נעשית ברגל. כך, לדוגמא, כשאישה מקומית כורעת ללדת, נושאים אותה על אלונקה עד לכביש הקרוב, בו מחכה אמבולנס.
אתם תראו נשים, זקנים, גברים וטף הולכים מפה לשם כשהם סוחבים איתם את מה שצריך – כי כך הדברים מתנהלים ואין באיזור אפשרות אחרת. אתם תיווכחו שזהו שינוי תפיסתי עצום מהעולם המערבי.
לינה – האירוח בכפרים בסיסי ביותר, אין כמעט מלונות באיזור זה. זכרו שרוב היום אתם מטיילים, וזה לא באמת משנה. האכסניות בדרך כלל ביתיות, ידידותיות, זולות ונקיות.
אוכל ותרבות – תוכלו להנות מאוכל כפרי מקומי. דעו מראש שרוב התזונה בהרים מבוססת על טהרת האורז, וצפו לאורז בכל אפשרות – במנות, בשתייה ואפילו בחביתות, לעיתים.
תוכלו לטעום מנות מקומיות כמו אדובו (Adobo) – עוף מבושל במרינדה מיוחדת הכוללת חלב קוקוס ושמנת, ופיניקפיאן (Pinikpikan) – עוף מסורתי המבושל בצורה מיוחדת. חשוב לשים לב שאת הפיניקפיאן מכינים בצורה הומאנית, מפניי שבעבר נהגו להתעלל בעוף לפני ההכנה על מנת שיהיה יותר “טעים”.
ברוב הכפרים ישנן מסעדות עם ערבי פולקלור – מוזיקה, תרבות וריקוד מקומיים.
לרוב תבלו בטרסות האורז כ2-4 יום. זוהי הכירות בסיסית עם אחד מהמסלולים בין הטרסות, כמובן שיש להתעדכן עם מדריך לפני היציאה.
היום הראשון מוקדש לצ’ק אין, התאוששות מהדרך ולתצפית פנורמית – Banaue Viewpoint על טרסות האורז המדהימות.
ביום השני, לאחר שישנתם טוב בלילה והתאוששתם מההגעה, סעו לכפר בטאד (Batad) בג’יפ או בג’יפאני. הכפר במרחק של כשעה נסיעה מבנאווי.
בבטאד נמצאות הטרסות המרשימות ביותר, במבנה שמזכיר אמפיתאתרון.
לכו באחד מהמסלולים דרך שדות האורז ואל תצפיות מרהיבות, תרגישו את הערפילים על פניכם ותגיעו לגובה שנדמה בלתי אפשרי.
אכלו ארוחת צהריים מקומית באחת מהמסעדות בבטאד, ואז המשיכו אל טרק מפלי טאפיה (Tappiya Waterfalls) – מפלים יפהפיים ומרעננים המוסתרים על ידי צמחייה עבותה.
לאחר מכן תחזרו עייפים לבטאד, לנוח לקראת היום הבא. תוכלו לבלות את הלילה בבקתת איפוגאו מסורתית או בבית הארחה.
יום 3 – סיור בבנגאן, האפאו ומעיינות חמים-
באור הבוקר תיסעו אל הכפר בנגאן, השדות המיוחדים שבו והאווירה האותנטית. תאכלו ארוחת צהרים אל מול הנוף המרהיב, ותמשיכו אל הכפר האפאו (Hapao), הידוע במעיינות חמים מפנקים במיוחד ובטרסות אורז דרמטיות.
את הלילה האחרון בלו בהפאו, ועם אור הבוקר תשובו אל בנאווי, שם אפשר לבלות יום בקניות ובתרבות, להכיר את השווקים המקומיים וכמובן שגם את המקומיים עצמם, וכך ללמוד על התרבות הייחודית והמרתקת של בני האיפוגאו.
מבנאווי המשיכו את המסע במנילה או באיי הפיליפינים הקסומים, לאחר חוויות שלא ישכחו בין טרסות האורז והכפרים הציוריים של מחוז בנאווי.
